<h1>שו"ת הרשב"א מיוחסות סימן קנ"ח</h1>
<h2>דף לג.</h2>
שאלת גת של עץ של גוים, שלא דרך בה אלא שהחרצנים והיין מעורבים ורותחים בגת ה' ימים או יותר, שאינו מכניס בו הגוי יינו לקיום זולתי לרתוח בה. הודיעני במה הכשרו, אם יהיה דינו כדין החביות שמכניסים בו גוים יינם לקיום, או אם סגי ליה במים ואפר ד' פעמים כשאר גיתות שדרך בהם הגוי. ואתה הודיעני, אם יש הכשר אחר זולתי מלוי וערוי, כשהכניסו ממש, בין לחביות בין לגת שזכרתי. תשובה תחלת כל דבר יש לך לדעת, כי כלי יין החמורים כגון כלים שמכניסים אותן לקיום, וכן כלי הגת שהצריכום נגוב, אין הקפידא בהן שנשתמשו בו באותו תשמיש גדול, כלומר קנקן הצריך מלוי וערוי, דוקא כשהכניסו ממש לקיום, אבל לא הכניסו ממש לקיום אין צריך מלוי וערוי ואף על פי שהוא מן הכלים שדרכן של בני אדם להכניסן לקיום. אלא כיון שהוא מן הכלים שמכניסים אותו לקיום, אפילו לא הכניס בו הגוי אלא שעה אחת, מיד הוא צריך למלוי וערוי. שלא חלקו חכמים בדבר בין שהכניסו בו לקיום בין שלא הכניסו. וכמו שאמרו פרק אחרון דע"ז [ע"ד ע"ב], כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו בו רבנן. וכן כלי הגת, אין חילוק בין נשתמש בו הרבה פעמים בין נשתמש בו פעם אחת, וכמו שאמרו בע"ז שלהי פרק ר' ישמעאל [ס' ע"ב], ההוא גוי דאשתכח במעצרתא אמר רב אשי אי איכא טופח על מנת להטפיח בעיא הדחה ובעיא נגוב. והטעם בכל אלו מפני שכיון שדרכן להשתמש בו בתשמיש גדול שעל ידי כן היין נבלע בהן הרבה, לפיכך אי אפשר להלך בהן לשעורים. וכן הכלים הקלים שאין דרכן להכניסן לקיום, אע"פ שמשהא בהן יין לעתים, דרך מקרה ולא ברגילות כל היום, אף על פי כן אין מחמירים דינן שיהו נדונין בדין מחודש להצריכן הכשר יותר גדול משאר הכלים שכיוצא בהם. וכיון שכן, הגת עשוי לדרוך בו ודרך בו, אף על פי שהשהה יינו שם יום או יומים או שלשה ימים, לא נחמיר עליו דינו משאר כלי הגת, ודי לו בנגוב מים ואפר כדינו המוזכר במקומו. ואם לא דרך בו, אפילו נגוב אינו צריך אלא הדחה בעלמא שידיחנו היטב במים. דהרי זה ככובי דארמאי, ואמרינן פרק אין מעמידין [ל"ג ע"ב] אמר רב יהודה הני כובי דארמאי דבר שאין מכניסים לקיום הוא וכל דבר שאין מכניסין לקיום משכשכו במים ואין חושש. ומה ששאלת אם יש להם הכשר אחר זולתי מלוי וערוי ונגוב. ודאי הכשר אחר יש, והוא שיניחנו תחת צנור של מים ויקלח עליו כדי שיעברו המים בשטיפה על כל חלקי הכלים, ויעמוד שם י"ב שעות. וכדתניא בסוף ע"ז ע"ה ע"א] רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים רשב"ג אומר משום רבי יוסי מניחן תחת צינור שמימיו מקלחים או במעין שמימיו רודפים וכמה עונה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן או יום או לילה רבי חנא שאונה ואמרי לה רבי חנא בר שאונה אמר רבה א"ר יוחנן חצי יום וחצי לילה אמר רב שמואל בר רב יצחק ולא פליגי הא בתקופת תמוז וטבת הא בתקופת ניסן ותשרי, כלומר הא דא"ר חייא בר אבא יום או לילה היינו בתקופת ניסן ותשרי שהיום והלילה שוין וכל אחד מהם מי"ב שעות, והא דא"ר חנא שאונה חצי יום וחצי לילה בתקופת תמוז וטבת שאין היום והלילה שוין, והלכך צריך שיעמוד שם בחצי יום ובחצי לילה, ומן החצי ועוד החצי י"ב שעות.
<h2>דף עד:</h2>
שאלת גת של עץ של גוים, שלא דרך בה אלא שהחרצנים והיין מעורבים ורותחים בגת ה' ימים או יותר, שאינו מכניס בו הגוי יינו לקיום זולתי לרתוח בה. הודיעני במה הכשרו, אם יהיה דינו כדין החביות שמכניסים בו גוים יינם לקיום, או אם סגי ליה במים ואפר ד' פעמים כשאר גיתות שדרך בהם הגוי. ואתה הודיעני, אם יש הכשר אחר זולתי מלוי וערוי, כשהכניסו ממש, בין לחביות בין לגת שזכרתי. תשובה תחלת כל דבר יש לך לדעת, כי כלי יין החמורים כגון כלים שמכניסים אותן לקיום, וכן כלי הגת שהצריכום נגוב, אין הקפידא בהן שנשתמשו בו באותו תשמיש גדול, כלומר קנקן הצריך מלוי וערוי, דוקא כשהכניסו ממש לקיום, אבל לא הכניסו ממש לקיום אין צריך מלוי וערוי ואף על פי שהוא מן הכלים שדרכן של בני אדם להכניסן לקיום. אלא כיון שהוא מן הכלים שמכניסים אותו לקיום, אפילו לא הכניס בו הגוי אלא שעה אחת, מיד הוא צריך למלוי וערוי. שלא חלקו חכמים בדבר בין שהכניסו בו לקיום בין שלא הכניסו. וכמו שאמרו פרק אחרון דע"ז [ע"ד ע"ב], כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו בו רבנן. וכן כלי הגת, אין חילוק בין נשתמש בו הרבה פעמים בין נשתמש בו פעם אחת, וכמו שאמרו בע"ז שלהי פרק ר' ישמעאל [ס' ע"ב], ההוא גוי דאשתכח במעצרתא אמר רב אשי אי איכא טופח על מנת להטפיח בעיא הדחה ובעיא נגוב. והטעם בכל אלו מפני שכיון שדרכן להשתמש בו בתשמיש גדול שעל ידי כן היין נבלע בהן הרבה, לפיכך אי אפשר להלך בהן לשעורים. וכן הכלים הקלים שאין דרכן להכניסן לקיום, אע"פ שמשהא בהן יין לעתים, דרך מקרה ולא ברגילות כל היום, אף על פי כן אין מחמירים דינן שיהו נדונין בדין מחודש להצריכן הכשר יותר גדול משאר הכלים שכיוצא בהם. וכיון שכן, הגת עשוי לדרוך בו ודרך בו, אף על פי שהשהה יינו שם יום או יומים או שלשה ימים, לא נחמיר עליו דינו משאר כלי הגת, ודי לו בנגוב מים ואפר כדינו המוזכר במקומו. ואם לא דרך בו, אפילו נגוב אינו צריך אלא הדחה בעלמא שידיחנו היטב במים. דהרי זה ככובי דארמאי, ואמרינן פרק אין מעמידין [ל"ג ע"ב] אמר רב יהודה הני כובי דארמאי דבר שאין מכניסים לקיום הוא וכל דבר שאין מכניסין לקיום משכשכו במים ואין חושש. ומה ששאלת אם יש להם הכשר אחר זולתי מלוי וערוי ונגוב. ודאי הכשר אחר יש, והוא שיניחנו תחת צנור של מים ויקלח עליו כדי שיעברו המים בשטיפה על כל חלקי הכלים, ויעמוד שם י"ב שעות. וכדתניא בסוף ע"ז ע"ה ע"א] רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים רשב"ג אומר משום רבי יוסי מניחן תחת צינור שמימיו מקלחים או במעין שמימיו רודפים וכמה עונה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן או יום או לילה רבי חנא שאונה ואמרי לה רבי חנא בר שאונה אמר רבה א"ר יוחנן חצי יום וחצי לילה אמר רב שמואל בר רב יצחק ולא פליגי הא בתקופת תמוז וטבת הא בתקופת ניסן ותשרי, כלומר הא דא"ר חייא בר אבא יום או לילה היינו בתקופת ניסן ותשרי שהיום והלילה שוין וכל אחד מהם מי"ב שעות, והא דא"ר חנא שאונה חצי יום וחצי לילה בתקופת תמוז וטבת שאין היום והלילה שוין, והלכך צריך שיעמוד שם בחצי יום ובחצי לילה, ומן החצי ועוד החצי י"ב שעות.
